כבר במהלך היותנו באנף שמענו על שריפה שהייתה בשנה שעברה בווטרטון, אך עד שממש הגענו לא הבנו את ממדיה. בעצם קשה לומר שממש היינו בפארק שהינואר קטן ממדים ולמעלה מ 50% עדין סגורים לקהל בשל תהליכי השיקום ועוד חלק מיוחד סגור בשל התנחלות של דובה וצאצאיה באזור. כך שלמעשה כל המקומות שבהם תכננו להיות לא היו זמינים, ומה שהיה זמין גם בו ניכרו סימני השרפה.
אך כפי שהריינג'רים רואים בשרפה ביער סוג של התחדשות וצמיחה של היער כך גם עבורנו זו היתה הזדמנות להכיר משהו חדש.
השרפה, כך שמענו החלה מברק שהיכה באיזור מסוים של הפארק והתקדם במיירה לפארק כולו. ההתערבות של צוות לוחמי האש החלה רק עם התקרבות האש אל בתי התושבים אשר פונו כולם מהאיזור.
למזלנו מצאנו מקום בקמפ העירוני והשוכן ממש בקצה עיירת ווטרטון הנעימה השוכנת ממש בלב הפארק. תארו לכם לקום כל בוקר בתוך פארק לאומי. סוג של חלום.
ביומנו הראשון ובמלצות הריינג'רית טיפסנו למפלי ברטה ומשם לאגם ברטה. היום היה חם מה שהוסיף דרגות קושי לטיפוס שהיה רובו תחת השמש בשל השרפה.
עצים שרופים, כתוצאה מהשריפה הגדולה בשמורת ווטרטון לפני שנה.
Goat Hunt שוכן בצפון שמורת גליישר הנמצאת בגבולות ארה"ב. כלומר במהלך השיט עוברים את הגבול.
מרשים היה לראות את סימון הגבול בין מדינות, לא חומות ולא גדרות אלא פשוט רצועת נוף ללא עצים
לאורך כל הדרך שמענו מבחור צעיר ומקסים שגדל בשמורה על קורותיה על השאיפה ואפילו על מעלליה של ברטה- הברחת משקאות בתקופת היובש. למרות ישיבתה בכלא אנשי המקום אהבו אותה מאד וקראו על שמה את האגם והמפל בהם היינו, וגם....הר.
בהגיענו לGoat Hunt , קיבל את פנינו ריינג'ר פראנק המקסים אשר נתן הסבר כללי על המקום ואף הציע לכל המעוניין לצאת איתו לטיול בוקר למפלי Rainbow. כמובן שקפצנו על ההזדמנות בעיקר כדי לשמוע הסברים בדרך. לצד ההבנה שלנו את כמות צמחי הרעל הקיימים בשטח, למדנו גם שיר אותו שרים כדי להבריח את הדובים. מסתבר שכל הפעמונים והמשרוקיות שנמכרים אינם עושים את העבודה. האמצעים היעילים ביותר הם קול אדם ורעש של זרים נשברים שנותנים לדבר הרגשה שחיה גדולה נמצאת בסביבה. כל זאת לא מיתר את תרסיס הפלפל אותו לוקחים לכל טרק
סיימנו את היום בעלייה לתצפית על אגם ווטרטון וההרים הסובבים אותו.
טיול אחה"צ בסביבות העיירה ווטרטון והלודג' הוותיק היושב בראש הגבעה הצופה על האגם
סיבוב רכוב באיזור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה