הנסיעה לפארק גליישר היה כרוך בפרידה מהפארקים הקנדים ותחילתה של ההרפתקה בפארקים האמריקאים.
כחלק מהיותם של ווטרטון וגליישר פארק משותף לקנדה וארה"ב נבנתה גם תחנת גבול קרובה.
נכנסנו, לכניסה הצפונית ביותר של הפארק דרך העיירה babb לאזור הנקרא מני גליישר (Many Glacier).
כבר בכניסה לפארק ראינו התקהלות רכבים עקב דוב גריזלי האוגר קלוריות לשנת החורף.
התוכנית שלנו לאזור זה כללה שני מסלולים, אך כבר בכניסה לשמורה הודיעה לנו הריינג'רית כי מסלול אחד סגור בשל הימצאותם של דובים באזור. נשארנו עם אפשרות אחת - מסלול הנקרא גרנל גליישר Grinnell Glacier overlook. המסלול הינו מסלול ארוך של קרוב ל 18 ק"מ. השעה היתה כבר קרובה ל 12:00 ובכלל חשבנו שיום זה יהיה יום מנוחה לאור המסלול שעשינו יום קודם לכן. העפנו מבט זה בזה והחלטנו, יאללה יוצאים. התארגנות קצרה ואנו כבר במסלול.
כבר בכניסה לפארק ראינו התקהלות רכבים עקב דוב גריזלי האוגר קלוריות לשנת החורף.
התוכנית שלנו לאזור זה כללה שני מסלולים, אך כבר בכניסה לשמורה הודיעה לנו הריינג'רית כי מסלול אחד סגור בשל הימצאותם של דובים באזור. נשארנו עם אפשרות אחת - מסלול הנקרא גרנל גליישר Grinnell Glacier overlook. המסלול הינו מסלול ארוך של קרוב ל 18 ק"מ. השעה היתה כבר קרובה ל 12:00 ובכלל חשבנו שיום זה יהיה יום מנוחה לאור המסלול שעשינו יום קודם לכן. העפנו מבט זה בזה והחלטנו, יאללה יוצאים. התארגנות קצרה ואנו כבר במסלול.
המסלול לכל אורכו היה מרהיב, פתוח אל נוף המצוקים המרשימים והבראשיתיים המאפיינים את הפארק, אגמים בצבעים משתנים של כחול טורקיז וירוק כשבמקביל הוא אגם גרנל התחתון ו.......הגליישר הגליישר היושב על אגם גרינל העליון. פשוט אין מראות כאלה. מסלול זה מדורג אצלנו כאחד הטובים שעשינו.
בערב התמקמנו בקמפ בסיינט מרי, ממש בכניסה לשמורה לכביש המוביל אל השמש (Going to the Sun Road).
היום השני הוקדש להיכרות עם החלק המזרחי של כביש מיוחד זה עד למעבר לוגן. כביש זה היחיד החוצה את הרוקיס הקנדים ממזרח למערב.
עצרנו במספר תצפיות:
אגם מרי והאי על אגם זה, הנחשב למצולם ביותר בשמורה
עיקול siyeh (ממנו גם יוצא מסלול מיוחד אותו לא הספקנו לעשות ).
ועוד.
מעבר לוגן הוא הנקודה הגבוהה בכביש 2025מ' ושוכן על קו פרשת המים של צפון אמריקה. טיפת גשם שתרד ממערב לקו תזרום לאוקיאנוס השקט ואילו זו שתרד מדרום מזרח תזרום למפרץ מקסיקו .
מצאנו מקום להשחיל בו את האוטו קרוב מאד מאד לחניון של המעבר שהינו מפוצץ בכלי רכב החל משעות המוקדמות של היום, עובדה הנחשבת להצלחה כבירה, לפחות לפי המדריכים.
ממעבר לוגן יוצא מסלול לתצפית על האגם הנעלם. זהו מסלול קצר יחסית עם עלייה מתונה ולכן אף מאד מאד פופולרי, מרגיש כמו טיילת ובדרך כלל מסלולים אלה אינם מ"העוצרי הנשימה", אלא שלא כך היה הפעם. לאורך הדרך השתרעו אחוז עם מרבדי פרחים מגוונים אינסופיים בשלל צבעים. זכינו לראות כבשי הרים עם קרניים מסולסלות, משפחה של עזי הרים (פעם ראשונה) רכסי הרים משונים סביב ובסיום המסלול אגמים מרהיבים. עוד אחד מהמסלולים היפים שחווינו. בדרכנו חזרה לאוטו ראינו קבוצה גדולה של מטיילים עומדים עם משקפות. היה ברור כי כולם צופים בחיה. התקרבנו ומסתבר שבמרחק ענק היה דב גריזלי שנראה כנקודה חומה בהירה מסתובבת בשטח. לא ברור מה היה מרתק יותר, "נקודת" הדב או כמות השיח שהתנהלה סביבו מנקודה זו ועד שירדנו מהמסלול כולו.
גם היום חיכה לנו מסלול ארוך שהתחיל במעבר לוגן (21 ק"מ כולל עליה לתצפית על גליישר ואגם גרינל), המסלול נקרא High-line מאחר ורובו צופה על הואדי שממערב למעבר לוגן. ההליכה בק"מ הראשונים נעשית ממש על הצוק ובחלקים מסוימים יש חבלים לאחיזה.
נעזרו הפעם בשירותי ה-Shuttle של השמורה שנוסעים הלוך ושוב בתדירות גבוהה לאורך כביש "הדרך אל השמש" גם לצורך נוחות וגם מאחר והמסלול אינו מעגלי ודורש הקפצה.
מכל הסידורים הנ"ל התחלנו לצעוד ב 12:45 כשבדרך נודע לנו כי השאטל האחרון עובר בנקודת הסיום "The loop" ב19:25. כלומר עלינו לגמוע דרך זו בשש וחצי שעות מקסימום או שלחזור בטרמפים.
קצת משעמם להתפעל שוב ושוב אך באמת פארק גליישר התגלה כיחודי מאין כמוהו והשהייה בעומק הפארק באותם חלקים שרכב אינו מגיע פשוט מוסיף שנות חיים.
כשהחלטנו להוסיף את התצפית על הגליישר לא ידענו שק"מ העלייה שלפנינו עם תוספת גובה של למעלה מ 300 מ' תביא אותנו למבט מלמעלה על גליישר גרינל אותו ראינו יומיים לפני כן מלמטה. נעתקה נשימתנו גם לאור המראות וגם מפחד הרוחות שכמעט העיפו אותנו למטה.
הצלחנו לתפוס את השאטל הלפני אחרון ב 19:10 כשבקילומטרים האחרונים הרגלים הולכות מעצמם וגם יומיים אחרי עוד לא התאוששנו.
נשאר עוד מסלול אחד שמאד רצינו לעשות אך ידענו שנהרוג את עצמנו עם לא נעשה הפסקה כלשהי במסלולי היום שאנו צועדים בהם, לכן ביומנו האחרון בפארק בחרנו להציץ על איזור two medicine. יצאנו למסלול קצר לתצפית על האגם ובדרכנו חזרה זכינו לראות בפעם הראשונה מוס ממין נקבה.
בפרידה לא פשוטה מהפארק המקסים הזה ולקראת תום היום התחלנו את דרכנו דרומה לכיוון פארק ילוסטון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה