בדיעבד 500 שיחות הטלפון שעשינו לפני 3 חודשים כדי להשיג את ההזמנות של אגם אוהרה ולהזמין שני לילות בקמפ הוכיחו את עצמם כשווים כל שנייה מהשעתיים שהקדשנו לכך.
ברגעים אלה חסר לנו אוצר המילים שיכול להעביר את היופי שראינו. אותו עושר מילולי שעומד לרשותו של מאיר שלו לדוגמא, המצליח למלא ספר שלם בתיאורים על הגינה שלו כשכל פרק מצליח להעביר מסר ממש אחר.
איך שהגענו לפני הצהריים למחנה, הקמנו את האוהל וארזנו את הציוד בהתאם לנהלי המקום. לקחנו את התרמיל והמקל וצעדנו לכיוון אגם אוהרה, כשהגענו לאגם ניתקה נשימתינו , אגם כמו מראה בצבע טורקיז ירקרק עמוק, מסביבו צוקים גבוהים ועליהם קרחונים והכל משתקפים בפני המראה שלו.
ליד האגם, ממוקם Day shelter, שבו מכרה הרנג'ירית התורנית משקאות קלים,קפה וחטיפים שונים, קנינו מפת המקום והצטיידנו בטיפים לגבי מסלולים פוטנציאלים.
גובה האגם מעל 2000 מטר מעל פני הים.
התחלנו במסלול עוקף אוהרה, לאורך האגם המקסים, עד שהגענו למפלים הנקראים Seven Veils falls, שהם מפל המתפצל בנפילתו לשבעה מפלים .
המשכנו קצת הלאה ועלינו למסלול המגיע לאגם אופאבין, עליה של כ350 מטר, במסלול של כמה ק"מ, הקפנו את האגם אופאבין וחזרנו במסלול מעגלי לכיוון אגם אוהרה, כאשר האגמים נשקפים מגובה זה בשלל צבעי טורקיז עמוקים.
חזרנו לפנות ערב למחנה, החלפנו חוויות עם מטיילים אחרים, זכינו לשמוע הרצאה, על עץ אורן מסוים (White Bart (Pine, ארוחת ערב ולישון...
השינה לא משהו, היה קר בגובה 2036...
למחרת בבוקר יצאנו מוקדם למסלול אלפיני מומלץ לכיוון הWiwaxi מסלול קשוח של עליה רצופה של יותר 500 לאורך של ק"מ וחצי. אך המאמץ היה שווה ממולינו התגלו קרחונים מרהיבים ולמטה השתרעו מספר אגמים מקסימים.
המשכנו במעבר אובר וירדנו לכיוון אגם Oesa היפה, הגענו לאגם, שם מצאנו זמן לפיקניק קל. חזרנו ל אוהרה בדרך תקפה אותנו סופת רעמים וברקים וגשם עם ברד, הספקנו להגיע חזרה כאשר השמש חזרה לחייך.
במחנה החלפנו חוויות עם שתי בחורות קנדיות, כשסיפרנו להם על הקור העז בלילה הקודם הראו לנו מחסן שבו יש שקי שינה שאנשים השאירו, השאלנו שני שקי שינה, וריפדנו אותם, אחד מעל המזרון, ואחד מעל שקי השינה שלנו.
אופטימים וכמעט יבשים, כאשר השמש מעלינו והיום עדיין צעיר (שעה 16:30 ) יצאנו למסע נוסף לכיוון אגם לינדה הנמצא בכיוון אחר ועובר ביער אורנים/ארזים וכו', לא עברה שעה וגשם לפרקים התחיל לרדת על ראשינו, הסתתרנו מתחת לעצים וכל פעם שנחלש המשכנו לאגם לינדה, הגענו לאגם כשהגשם פסק, האגם היה יפה אך מזג האוויר הקודר לא איפשר לנו להנות מהסביבה, חזרנו למחנה עם ערב, ארוחת ערב ושינה.
הפעם השינה היתה "חוויה מתקנת".
ברגעים אלה חסר לנו אוצר המילים שיכול להעביר את היופי שראינו. אותו עושר מילולי שעומד לרשותו של מאיר שלו לדוגמא, המצליח למלא ספר שלם בתיאורים על הגינה שלו כשכל פרק מצליח להעביר מסר ממש אחר.
איך שהגענו לפני הצהריים למחנה, הקמנו את האוהל וארזנו את הציוד בהתאם לנהלי המקום. לקחנו את התרמיל והמקל וצעדנו לכיוון אגם אוהרה, כשהגענו לאגם ניתקה נשימתינו , אגם כמו מראה בצבע טורקיז ירקרק עמוק, מסביבו צוקים גבוהים ועליהם קרחונים והכל משתקפים בפני המראה שלו.
ליד האגם, ממוקם Day shelter, שבו מכרה הרנג'ירית התורנית משקאות קלים,קפה וחטיפים שונים, קנינו מפת המקום והצטיידנו בטיפים לגבי מסלולים פוטנציאלים.
גובה האגם מעל 2000 מטר מעל פני הים.
התחלנו במסלול עוקף אוהרה, לאורך האגם המקסים, עד שהגענו למפלים הנקראים Seven Veils falls, שהם מפל המתפצל בנפילתו לשבעה מפלים .
המשכנו קצת הלאה ועלינו למסלול המגיע לאגם אופאבין, עליה של כ350 מטר, במסלול של כמה ק"מ, הקפנו את האגם אופאבין וחזרנו במסלול מעגלי לכיוון אגם אוהרה, כאשר האגמים נשקפים מגובה זה בשלל צבעי טורקיז עמוקים.
חזרנו לפנות ערב למחנה, החלפנו חוויות עם מטיילים אחרים, זכינו לשמוע הרצאה, על עץ אורן מסוים (White Bart (Pine, ארוחת ערב ולישון...
השינה לא משהו, היה קר בגובה 2036...
למחרת בבוקר יצאנו מוקדם למסלול אלפיני מומלץ לכיוון הWiwaxi מסלול קשוח של עליה רצופה של יותר 500 לאורך של ק"מ וחצי. אך המאמץ היה שווה ממולינו התגלו קרחונים מרהיבים ולמטה השתרעו מספר אגמים מקסימים.
המשכנו במעבר אובר וירדנו לכיוון אגם Oesa היפה, הגענו לאגם, שם מצאנו זמן לפיקניק קל. חזרנו ל אוהרה בדרך תקפה אותנו סופת רעמים וברקים וגשם עם ברד, הספקנו להגיע חזרה כאשר השמש חזרה לחייך.
במחנה החלפנו חוויות עם שתי בחורות קנדיות, כשסיפרנו להם על הקור העז בלילה הקודם הראו לנו מחסן שבו יש שקי שינה שאנשים השאירו, השאלנו שני שקי שינה, וריפדנו אותם, אחד מעל המזרון, ואחד מעל שקי השינה שלנו.
אופטימים וכמעט יבשים, כאשר השמש מעלינו והיום עדיין צעיר (שעה 16:30 ) יצאנו למסע נוסף לכיוון אגם לינדה הנמצא בכיוון אחר ועובר ביער אורנים/ארזים וכו', לא עברה שעה וגשם לפרקים התחיל לרדת על ראשינו, הסתתרנו מתחת לעצים וכל פעם שנחלש המשכנו לאגם לינדה, הגענו לאגם כשהגשם פסק, האגם היה יפה אך מזג האוויר הקודר לא איפשר לנו להנות מהסביבה, חזרנו למחנה עם ערב, ארוחת ערב ושינה.
הפעם השינה היתה "חוויה מתקנת".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה